מה מחפשים המנהלים של נטפליקס, HBO, ZDF ועוד?
אתמול הוזמנתי לכנס של המיזם הירושלמי לקולנוע וטלוויזיה, במסגרת חממת הפיתוח לסדרות שבה אני משמש כמנטור. בכנס התקיים פאנל של אורחים מכובדים, מנהלי תוכן בכירים ממספר רשתות עולמיות ובהם: לארי טאנז מנטפליקס (שאחראי בין השאר גם לאישור פאודה בנטפליקס), אנה נגלר מנטפליקס (אחראית היום על הפקות לא דוברות אנגלית באירופה והמזרח התיכון), מיה הולינגר מ- HBO (הפיקה בעבר את נרקוס), דוקטור סימון אימוליוס מ- ZDF הגרמני שהיא כמו כאן 11 שלנו (ותתפלאו אבל הם משקיעים בתוכן בינלאומי כולל גם דברים שמדברים יידיש ועברית), ושואוראנרים נוספים כמו בארי ג'וסן וג'סיקה גולדברג.
בהנחיית עודד תורג'מן מניו לג'נד (שכוללת גם את המפיק הידוע אסף נאווי) הם סיפרו מה הם בעצם מחפשים בסדרות שמגישים להם וסיכמתי כמה תובנות חשובות עבורכם:
ראשית, תתכוננו למסע ארוך
היום פיתוח של סדרות כולל לרוב כתיבה של עונה שלמה לפני שיוצאים להפקה. התהליכים ארוכים והם לוקחים שנים, בין חמש לשבע בממוצע.
מה הם מחפשים?
סיפורים טובים אבל גם שמסופרים טוב ובצורה מעניינת ומחדשת
הווה אומר לא רק הרעיון חשוב אלא גם הפורמט, הז'אנר, הדרך המקורית שבו אתם מספרים את הסיפור. בהרבה מאד מקרים, ככה הם ציינו, הם אפילו לא יודעים להגדיר מה הם מחפשים. הם מחפשים שיעיפו להם את המח. זה נכון שמדי פעם יש בריף ברור כמו סדרת בית חולים או בלש חדש, אבל מיה מ- HBO אמרה שב26 הסדרות שנמצאות כרגע בפיתוח אצלה (!!!!!!!) יש דברים שהיא לא יכלה בכלל לדמיין שהם אפשריים כמו מיוזיקל ראפ על מלחמת האזרחים של ארה"ב מהצד של המשועבדים.
רעיון ברור שקל להסביר אותו
חשוב שהרעיון שאתם באים איתו יהיה אפשרי לתמצת אותו לפסקה אחת או חצי עמוד או אפילו פיצ' של דקה או שתיים כי ברגע שאתם יוצאים מהחדר והם בהתלהבות צריכים לספר את זה למנהלים שלהם ולקולגות האחרים הם צריכים שיהיה להם פשוט להסביר על מה הסדרה כי אחרת ההתלהבות תגדע מהר מאד בארגון.
רעיון שמייצר דיבור והתלבטות
הם דיברו על זה שהרבה פעמים המטרה שלהם זה לייצר באזזז עם התוכנית. ולכן חשוב שהתוכנית תעסוק בנושא שמעורר עניין, ויכוחים ודיבור. נגיד ב"תמונות מחיי נישואים" של HBO (עיבוד של חגי לוי שלנו ליצירתו של ברגמן) השאלה היא האם נישואים זה משהו שיכול להחזיק לכל החיים, וזה מעורר דיון ומחשבה אצל הצופים ולכן גם עניין.
רעיון מדליק, שסוחף ואפילו ממכר
לארי מנטפליקס ענה בפשטות שמה שהם מחפשים זה תוכן שיגרום הנאה לצופים שלהם, שיגרום להם לרצות לראות אותו ישר אחרי הטריילר ומהרגע שהם יתחילו לראות אותו בפרק הראשון הם לא ירצו להפסיק עד סוף העונה הראשונה ואז ממש ירצו שתהיה כבר עוד עונה. ולמרות שהתשובה הזו נשמעת קצת ברורה מאליה, אני מגלה שהרבה אנשים שוכחים שזאת בעצם המטרה.
יש לי פוסט שעוסק במרכיבים של רעיון טוב וממליץ לכם לקרוא אותו.
האם הם מחפשים תוכן מעניין גם בשפות זרות? (נגיד עברית)
התשובה לזה היא כן אבל יש כאן קאצ'. הרי אחרי הצלחת "משחקי הדיונון" כולם חושבים שאפשר לשים תוכנית מדברת עברית או קווקזית בפריים טיים לכל הטריטוריות ולהצליח. אז ראשית, לארי סיפר שבטריטוריות דוברות האנגלית 90 אחוז מהצפיות במשחקי הדיונון היו בדיבוב לאנגלית. ככה שמבחינתם זה לא היה תוכן דובר קוריאנית אלא אנגלית. וזה נכון מסתבר גם לגבי פאודה. לפי מה שהוא אמר משחקי הדיונון היה מיועד בראש ובראשונה להצליח בקוריאה. כל מה שמעבר מבחינתם זה בונוס. לכן כשאתם מתכננים סדרה בעברית היא צריכה להצליח קודם כל פה…..(פאודה, שטיסל, בלאקספייס, בשבילה גיבורים עפים ועכשיו גם מלכת היופי של ירושלים. כל אלו הצליחו פה. יוצאי הדופן היחידים בישראל הם "חטופים" שהייתה בין הראשונות ו"אזהרת מסע" שהצליחה יותר בחול אבל הייתה מראש קופרודוקציה ישראלית נורווגית).
ולסיום, הם נשאלו שאלה מעניינת על ידי אחד המשתתפים, שהייתה:
איזה סדרות אתם רואים בזמנכם הפנוי?
השתררה שתיקה לרגע עד שג'סיקה הרימה את המקרופון והודתה שבזמנה הפנוי היא קוראת ספרים…..ולמעט סימון שהודתה שראתה את כל ברידגרטון מיד כשעלתה, כולם די הודו שבזמן הפנוי המועט שנותר הם קוראים ספרים, רואים סרטוני מדע ביוטיוב או שומעים פודקסטים כלכליים. בקיצור, הם לא רואים כל כך הרבה טלוויזיה. זה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי שאני לא מספיק לראות את כל מה שיוצא ועולה כי אני עסוק מדי בליצור.
