במה שונה כתיבה תסריטאית למיקרו-סדרות מכתיבה תסריטאית לסרט או לסדרה?

התנהגות הצפייה של הצופים מכתיבה פורמט כתיבה ייחודית למיקרוסדרות. כמו בכל מדיום, הסיפור צריך להיות כמובן טוב אבל המבנה שלו, במיוחד הפתיחה, שונה מקלאסיקת המערכות שהתבססו בקולנוע ובטלוויזיה.

אחרי כתיבת 20 תסריטים למיקרוסדרות ומחקר מקיף של מיקרוסדרות קיימות, משתף איתכם כמה עקרונות שיכולים לסייע לכם לכתוב נכון למדיום הזה:

כללי

מבנה כללי – במיקרו סדרה רגילה יש 60 פרקים של 60-90 שניות כל אחד. זה אומר שסהכ יוצא 75 דקות. אורך של סרט. ולכן המבנה העלילתי הכללי של מיקרוסדרה דומה לסרט ומודלים כמו מסע הגיבור או 15 הביטשיט של סניידר רלוונטים גם לגיבוש העלילה הכללית של מיקרו סדרה.

מניסיוני, התסריט צריך להיות באורך של כ- 13000 מילה בשביל להיות באורך הנכון ל60 פרקים.

הוק כל דקה דקה וחצי – תסריט, בשום מדיום, לא צריך להיות משעמם אבל לסוגיית הקצב יש משמעות קריטית בעולם המיקרוסדרות ולכן חובה שיהיה “הוק” כל דקה. הוק, בעיני, היא מילה יותר נכונה מקליפהאנגר כי המטרה היא “לתפוס” את הצופים. גם קליפהאנגר מרמז לרגע מותח שבכנות, קשה לייצר אותו כל דקה. אז מה הכוונה בהוק? פרט מידע חדש או שונה שמעורר עניין ורצון לדעת מה קורה אחר כך. זה יכול להיות כניסה של דמות חדשה, שאלה שצד אחד שואל את שני, פריט מידע שנוצר או גילוי כלשהו. במונחים תסריטאים זה ביט שמעורר עניין. בפרקטיקה של הכתיבה אתם בעצם צריכים לעשות “הוק” בסוף כל עמוד תסריט.

עד כאן בכללי אבל כאמור, השינוי המשמעותי ביותר הוא ב- 15 הדקות הראשונות ובעצם במערכה הראשונה שמוגדרת בסרט באורך של 15 דקות.

עקרון 12 הדקות

כבר זמן רב שמדברים על חוק ה11 דקות שלפיו תוך 11 דקות הסרט או הסדרה חייבים “להתחיל”. הווה אומר כל כלי המשחק של העלילה מונחים, לצופה ברור על מה הסרט\סדרה והוא כבר בעניין.

במיקרו סדרות אין 11 לעניין את הצופה אלא יש 11 דקות לסחוף את הצופה עד כדי כך שהוא יהיה מוכן לשלם משהו (או לצפות בפרסומת) בשביל לדעת מה קורה בהמשך. ובשביל זה צריך כמה דברים:

• הצגת כל הסיפור והקונפליקט המרכזי בפרקים 1-2 ועדיף כבר בפרק הראשון.
• הוק מקסימלי בדקה 8-12 – הוק משמעותי שהוא בעצם חומת התשלום – הצופים צריכים להחליט לשלם כשעד הנקודה הזו הם לא רק הבינו על מה הסיפור אלא נסחפו מספיק בו על מנת להשתוקק לדעת מה קורה אחר כך, להשתוקק עד כדי כך שהם מוכנים לשלם.

העלילה צריכה להיות מאד מהירה וסוחפת בין דקה 2 ועד הוק התשלום. כאן יכולה להיות לכם יד חופשית אבל אתן לכם כמה ביטים לפי פרקים שיכולים לסייע לכם:

פרק 1 : פתיחה בדיסאוריינטציה רגשית גבוהה. גיבורה מתעוררת במקום לא מוכר אחרי שנחטפה, מגלה שארוסה בוגד בה או צורחת באימה כשלוקחים ממנה את הילד. לא צריך הסבר, צריך לתפוס את תשומת הלב אפילו קצת להיות לא ברורים בשביל ליצור עניין.

פרק 1-2 : אירוע מחולל. לאחרונה שמתי לב שבז’אנר מציגים את הגבר מוקדם ככל האפשר ולעיתים אפילו ראשון. במקרים מסוימים אפשר כאן לקפוץ אחורה ולחשוף האקספוזיציה שמובילה לאירוע הפתיחה.

פרקים 3-5 : שבירה אל העולם הלא מוכר (מה שלפי סניידר קורה בתחילת המערכה השניה קורה במיקרוסדרות פה בדקות הראשונות….) כאן גם מופיע האנטגוניסט שמשפיל את הגיבורה.

פרקים 6-8 : נקודת מפנה ביחסים או בעלילה: הגיבור נחלץ לעזרת הגיבורה. הם כורתים ברית, או מתחילים את המסע המשותף תחת אילוץ. נשיקה ראשונה, הצלה, או שינוי במיקום שמשנה את הדינמיקה.

פרקים 9-12: הגיבורים חוצים קו שאי אפשר לחזור ממנו: מימוש פיזי של הקשר, חתימה על חוזה גורלי, או חשיפה שמסכנת הכל.

שאר התסריט

החל מחומת התשלום זה ממשיך כמו מבנה של סרט. אחרי חומת התשלום יש אפשרות לסצנות יותר ארוכות של כמה דקות דיאלוג אבל תוך הקפדה על הוק כל דקה.

הסוף חייב להיות טוב. הגיבור והגיבורה חיים באושר ובעושר.

מצרף תרשים מעודכן של המבנה במיוחד עם דגשים על הפתיחה: