האם הרעיון שלי לסרט או סדרה הוא טוב? ארבע שאלות טובות לשלב הראשון של הפיתוח
פיתוח זה שלב הכרחי שמעטים מבינים את חשיבותו.
רוב הכותבים המתחילים חושבים על פיתוח כסוג של מימון ביניים להפקה המלאה וחושבים שהשלב הזה מיותר.
זאת טעות.
רוב הכותבים המתחילים חושבים על פיתוח כסוג של מימון ביניים להפקה המלאה וחושבים שהשלב הזה מיותר.
זאת טעות.
הפיתוח נחוץ על מנת שיצירה תבשיל ותגיע למלוא הפוטנציאל שלה. גופים עסקיים ובעלי ניסיון יודעים את הסוד הזה ומבינים שהשלב הזה לוקח זמן. הדבר היחיד שמנסים כל הזמן זה להימנע מלשלם עליו…
אבל השלב הזה הכרחי בין אם משלמים עליו ובין לא, וכדאי לכם לדעת את זה. גם כשעולה לכם רעיון מעולה אקסטראורדינר לראש, ייקח זמן עד שהוא יבשיל לידי תסריט או סרט או סדרה שהגיעו למלוא הפוטנציאל שלהם. נוסף לכך, רעיון שנראה מבריק ברגע הראשון, עלול להתגלות בפיתוח כבעייתי ולא כזה מבריק.
אבל גם אם הרעיון באמת מבריק לצאת איתו לדרך מוקדם מדי זה כמו להוציא עוגה מהתנור לפני הזמן.
אז בוא נתחיל בעצה הבאה: כל רעיון שעולה לכם, גם כזה שגורם לך להתקף אפילפסיה זמני מרוב מדהימות, כדאי לכתוב במחשב אבל עדיין לא לרוץ ולספר אותו לאף אחד לפני שתשנו עליו כמה ימים ותראו שהוא עדיין חזק בעיניכם. וגם אז, כדאי לכם להציג אותו בפני כמה אנשים ולראות מה הוא חושבים לפני שאתם רצים לנסות ולמכור אותו להפקה או להשיג עליו פיתוח.
אז איך יודעים אם רעיון הוא טוב?
פעם נכחתי בכנס פורמטים הראשון של מכון הייצוא ובמהלך הרצאה שנתן Hannes Hiller
– Vice President Entertainment, ProSiebenSat1 TV Deutschland, Germany. הוא הציג מודל לדעתי ממש טוב לארבעה עקרונות פיתוח שיכולים לעזור לכם להבין האם הרעיון הזה שצמח לכם בראש ושיתק לכם את החושים מצדיק את ההשקעה לפתח אותו.
1. פשוט וישיר – האם אפשר לבטא את הרעיון במשפט אחד ברור וחזק? משהו שיעבור גם בטריילר גם בפרסום בעיתונות וברשתות החברתיות? משהו שגם הקהל יבין בצורה ברורה ותוך עשר שניות? אם כן, אז זה סימן טוב לכך שהרעיון ראוי לפיתוח. כי רעיונות מורכבים שאי אפשר להסביר אותם, יהיו קשים למכירה בהמשך, לא משנה כמה תפתחו אותם טוב.
2. שונה. טוב יותר. חדש – כמה הרעיון שונה מהקיים בשוק? טוב יותר ממה שנהוג בענף? מחדש לפחות בדבר אחד? או בקיצור, האם הרעיון שלכם נשמע כמו מנה מחוממת של משהו מוכר או שיש לו לפחות טוויסט אחד מקורי ומחדש לעומת מה שמוכר וקיים בשוק. ומנצל את העקרון הזה בשביל לחדד עוד עצה: לפני שאתם רצים לספר למישהו על הרעיון החדש שלכם, תבדקו אם הוא קיים כבר. תבדקו אם מישהו ניסה לעשות משהו כזה כבר לפניכם. בהרבה מאד מקרים אתם תגלו שכן. במקרים בהם זה הצליח לא רק שאין לכם טעם להמשיך, אתם גם תראו טמבלים בפני מי שתציגו את הרעיון על זה שלא ידעתם שזה קיים. ובמקרים בהם עשו את הרעיון שלכם בעבר ולא הצליחו, תבדקו למה לא הצליחו וככה אולי תלמדו משהו על חשבון כשלונות האחרים. ובהציגכם את הרעיון לגופים מקצועיים גם תראו חכמים יותר על כך שאתם יודעים על הקונספט שנכשל וגם תוכלו להגיד מה למדתם מהכשלון וכיצד בביצוע שלכם לרעיון, לא תכשלו. ואם אף אחד לא ביצע את הרעיון שלכם בדיוק בדרך שבה אתם חשבתם עליו, אז סימן שאתם עומדים בסעיף הזה ויכולים לעבור ולבדוק את סעיף הבא.
3. מעורר שיחה ובעל ערך – אנחנו בעולם שאם אתה לא בולט ומשמעותי. אין לך הרבה קיום. צריך שישימו לב ליצירה ולכן נשאלת השאלה האם היא תכה גלים? האם היא תעורר הדים? דיבור? מחלוקת? יהיה עליה באזז ברשתות? בפינת הקפה במשרד? כי אם לא, אז אתם יכולים לשמור את היצירה לערוץ המקומי שלכם או לרכילות המשרדיתקמפוסיתבית ספרית שלכם.
4. חומר מדליק – האם הרעיון מדליק אותנו? גורם לנו לרצות להתאמץ יותר? גורם לנו להתגאות שהמצאנו אותו? כי אם לא, זאת בעיה. אם אנחנו לא נסחפים אחרי זה, סיכוי קטן שנצליח לסחוף אחרים. ואני אפילו מציע את הכלל הבא: אם אתם הייתם המשקיעים, ומישהו היה ניגש אליכם עם הרעיון הזה, האם הייתם משקיעים בו? אם לא, אז סימן שהרעיון שלכם לא באמת טוב בעיניים של השקעה. אתם צריכים להאמין ברעיון שלכם בצורה שתהיו מוכנים להמר עליו כפי שאתם מבקשים שאחרים יעשו זאת.
ומי שיש לו הרבה רעיונות (וליוצרים ותסריטאים יש לרוב הרבה רעיונות) אני מציע שמדי פעם תעשו ביניהם טורניר. תראו במי הייתם בוחרים אם הייתם צריכים לבחור אחד מתוך שניים או יותר, וככה תדעו, מי הוא החשוב ביותר בעיניכם, ואם יש לכם זמן לפתח, אז תבדקו בו ולא באחר. ככה גם נוהגים המשקיעים, המפיקים והזכיינים. אצלהם יש טורנירים כל הזמן במי להשקיע והם בוחרים רק באלו שעומדים בכל ארבעת הסעיפים שציין האנס הילר.
1. פשוט וישיר – האם אפשר לבטא את הרעיון במשפט אחד ברור וחזק? משהו שיעבור גם בטריילר גם בפרסום בעיתונות וברשתות החברתיות? משהו שגם הקהל יבין בצורה ברורה ותוך עשר שניות? אם כן, אז זה סימן טוב לכך שהרעיון ראוי לפיתוח. כי רעיונות מורכבים שאי אפשר להסביר אותם, יהיו קשים למכירה בהמשך, לא משנה כמה תפתחו אותם טוב.
2. שונה. טוב יותר. חדש – כמה הרעיון שונה מהקיים בשוק? טוב יותר ממה שנהוג בענף? מחדש לפחות בדבר אחד? או בקיצור, האם הרעיון שלכם נשמע כמו מנה מחוממת של משהו מוכר או שיש לו לפחות טוויסט אחד מקורי ומחדש לעומת מה שמוכר וקיים בשוק. ומנצל את העקרון הזה בשביל לחדד עוד עצה: לפני שאתם רצים לספר למישהו על הרעיון החדש שלכם, תבדקו אם הוא קיים כבר. תבדקו אם מישהו ניסה לעשות משהו כזה כבר לפניכם. בהרבה מאד מקרים אתם תגלו שכן. במקרים בהם זה הצליח לא רק שאין לכם טעם להמשיך, אתם גם תראו טמבלים בפני מי שתציגו את הרעיון על זה שלא ידעתם שזה קיים. ובמקרים בהם עשו את הרעיון שלכם בעבר ולא הצליחו, תבדקו למה לא הצליחו וככה אולי תלמדו משהו על חשבון כשלונות האחרים. ובהציגכם את הרעיון לגופים מקצועיים גם תראו חכמים יותר על כך שאתם יודעים על הקונספט שנכשל וגם תוכלו להגיד מה למדתם מהכשלון וכיצד בביצוע שלכם לרעיון, לא תכשלו. ואם אף אחד לא ביצע את הרעיון שלכם בדיוק בדרך שבה אתם חשבתם עליו, אז סימן שאתם עומדים בסעיף הזה ויכולים לעבור ולבדוק את סעיף הבא.
3. מעורר שיחה ובעל ערך – אנחנו בעולם שאם אתה לא בולט ומשמעותי. אין לך הרבה קיום. צריך שישימו לב ליצירה ולכן נשאלת השאלה האם היא תכה גלים? האם היא תעורר הדים? דיבור? מחלוקת? יהיה עליה באזז ברשתות? בפינת הקפה במשרד? כי אם לא, אז אתם יכולים לשמור את היצירה לערוץ המקומי שלכם או לרכילות המשרדיתקמפוסיתבית ספרית שלכם.
4. חומר מדליק – האם הרעיון מדליק אותנו? גורם לנו לרצות להתאמץ יותר? גורם לנו להתגאות שהמצאנו אותו? כי אם לא, זאת בעיה. אם אנחנו לא נסחפים אחרי זה, סיכוי קטן שנצליח לסחוף אחרים. ואני אפילו מציע את הכלל הבא: אם אתם הייתם המשקיעים, ומישהו היה ניגש אליכם עם הרעיון הזה, האם הייתם משקיעים בו? אם לא, אז סימן שהרעיון שלכם לא באמת טוב בעיניים של השקעה. אתם צריכים להאמין ברעיון שלכם בצורה שתהיו מוכנים להמר עליו כפי שאתם מבקשים שאחרים יעשו זאת.
ומי שיש לו הרבה רעיונות (וליוצרים ותסריטאים יש לרוב הרבה רעיונות) אני מציע שמדי פעם תעשו ביניהם טורניר. תראו במי הייתם בוחרים אם הייתם צריכים לבחור אחד מתוך שניים או יותר, וככה תדעו, מי הוא החשוב ביותר בעיניכם, ואם יש לכם זמן לפתח, אז תבדקו בו ולא באחר. ככה גם נוהגים המשקיעים, המפיקים והזכיינים. אצלהם יש טורנירים כל הזמן במי להשקיע והם בוחרים רק באלו שעומדים בכל ארבעת הסעיפים שציין האנס הילר.
והנה השקף של כפי שצילמתי בהרצאתו:
בפוסט הבא אתייחס למה חושב משקיע, מפיק או זכיין כשאתם באים אליו עם רעיון ועל סמך מה הוא מקבל את ההחלטה האם לתת לכם פיתוח או שלא.
מחפשים למי לפנות לקבל פיתוח? לחצו כאן
רוצים לדעת איך כותבים סינופסיס להגשה לפיתוח לסרט? לחצו כאן
או מסמך הגשה לסדרת טלוויזיה? לחצו כאן
היי ערן מה שלומך
תודה על הבלוג
רציתי לשאול לגבי יצירה נגזרת הבנתי שכן אפשר לכתוב יצירה אבל שהיא מבוססת ושונה מיצירה המקורית
אני למשל כותב סדרה דרמה יומית. כן הסיפור שונה לחלוטין אבל יש קצת דברים דומים כמו פשעים וכדומה כמו בסדרה שראיתי לפני 20 שנה אבל הסיפור הוא אחרת. זה אפשרי כן לעשות? נכון שצריך אישור מבעל היוצרים המקורי אבל שואל בכללי אם מקבלים גם את זה. אם זה מעניין וכדומה.
הי עידן, יש איזה כלל בלתי כתוב שאחרי 15 שנה אפשר לעשות משהו דומה. למשל בישראל, יש כאלו ששמו לב ש"מטומטמת" זה אותו סיפור של מבוגרת כסוכנת סמויה בבית ספר שדומה קצת לסדרת הקאלט "ג'אמפסטריט". אבל למעט העולם והפטנט של סמוי בתיכון, יש הרבה מאד הבדלים. לכן הכלל הוא שבכללי אפשר להיות דומים אבל לא בספציפי. אם הסדרה שלך דומה לסדרה מפעם זה בסדר אבל אם הפשעים שאתה תשתמש בהם יהיו ממש כמו בסדרה מפעם אז אתה בבעיה וצריך אישור מבעלי הזכויות של הסדרה ההיא.