מאיפה באים הרעיונות לתסריטים? ולמה חשוב לספר לאנשים את הרעיון שלכם
מספר פעמים בחיי ראיתי סופרים מופיעים בפני קהל ותמיד בסוף ההרצאה שלהם היה מישהו ששאל: מאיפה בא לך הרעיון?
גם אותי שאלו זאת לא פעם והאמת היא שהתשובה היא אותה תשובה – מאיזשהו מקום נסתר בתוך המוח או הנפש. אבל על מנת בכל זאת לדייק את התשובה של מה הוא גרעין אמיתי שמתוכו נובט סרט אני חושב שזה יכול לבוא מארבעה כיוונים שונים:
גירוי מעורר השראה – דמות שפגשתם במציאות, סצנה שחוויתם, סיפור מעולה שקראתם עליו בעיתון ואפילו לוקיישן מרהיב שעורר את דמיונכם, לא משנה איפה או איך ראיתם או שמעתם את זה – זה עורר בכם את הרעיון לעשות על זה סרט.
בריף – מפיק שמבקש ז'אנר, כוכב שמחפש להתחדש או מכרז של זכיינית או קרן, כל אלו יכולים להביא להמצאת תסריט מקורי שעל אף שנוצר בשל צורך, לא חייב להיות פחות ממעולה.
תימה ומסר – לפעמים התסריט מתחיל במקום אינטלקטואלי של תיאוריה או מחשבה מופשטת שרוצים לחקור או מסר שרוצים להעביר. לדוגמא, מישהו יכול לרצות ולספר את תחושת הניכור האורבני ומשם לבנות סרט כמו שמישהו אחר רוצה להראות את עוולות הקפיטליזם ומצליח להעביר את זה בסרט.
טכניקה ליצירת רעיון – זו אפשרות שנחשפתי אליה רק לאחרונה ולפיה ניתן להמציא רעיון חדש על ידי שימוש בטכניקות או תוכנות לעידוד קריאטיב כדוגמת "storymatic". אף אחד לא באמת מחבב או תומך בשיטות האלה אם כי, כמו כל דבר, גם הן יכולות לעבוד במקרים מסוימים אבל מאחר והן במיוחד מיועדות לכותבים ותיקים שכבר מיצו את הרעיונות הראשוניים שלהם ואת התמות המרכזיות של חייהם, אז פחות אתייחס לשיטה זו בפוסטים הבאים, אם כי אני גם משתמש וגם מאמין בטכנולוגיה לעבודת הכתיבה.
האמת היא שלא משנה איך ולמה עלה בכם הרעיון הראשוני, לפני שאתם ממשיכים אתם צריכים לחשוב טוב ולהעריך האם יש ברעיון שלכם את הגרעין המספיק על מנת להנביט ולהצמיח ממנו תסריט טוב.
ואלו השאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם:
- האם יש לי גיבור מרתק ומעורר הזדהות?
- האם לרעיון שלי יש רוחב יריעה מספיק להתפתחות עלילתית? האם יש לגיבור שלי מספיק מכשולים והתמודדיות על מנת לעבור מסע שיחזיק סרט?
- ומה אומרים חבריי ואנשים שאני מעריך כשאני מספר להם על הרעיון?
בפוסט הזה אני מפרט עוד ארבע שאלות יסוד לבדוק האם הרעיון שלי הוא טוב מספיק
כי בסופו של דבר לא משנה מאיפה מתחיל התסריט על מנת להיות טוב צריך שיהיו בו גיבורים מעוררי הזדהות הפועלים בתוך עולם קוהרנטי במסגרת עלילה שיכולה לסחוף צופים. ככה שלחפש את הגיבור, העולם, העלילה ואיך הצופים מגיבים לכל זה, אלו שאלות קריטיות בבחינת הפוטציאל של הרעיון שלכם לתסריט.
אנשים רבים פוחדים לספר על הרעיון שלהם לאנשים אחרים ואפילו לחברים שמא יגנבו להם את הרעיון. מניסיוני, זהו חשש מטופש.
רעיונות, כפי ששמעתי פעם באיזו סדנת הפקה, הם כמו חורי תחת. לכולם יש לפחות אחד.
מה שקשה באמת זה הביצוע. והביצוע יכול לקרות רק אם אתה באמת באמת רוצה שהרעיון הזה ייקרה והיחידי שרוצה שהרעיון שלו ייקרה הוא זה שהגה אותו, אז ככה שאין לכם חשש גדול לספר את הרעיון שלכם לאנשים אחרים ולשאול את דעתם.
אם אתם בכל זאת חוששים אז תתייעצו עם חברים ואנשים שאתם בוטחים בהם.
ואם אין לכם כאלה אז אני ממליץ לגשת ולהיבחן האם יש לכם פרנויה.
אם אנשים אחרים שאתם מספרים להם על הרעיון מגיבים אליו בעניין זה סימן לא רע שיש לכם משהו שכדאי להתקדם איתו. ואם הם מגיבים לא טוב? אז אולי כדאי לשאול אנשים אחרים.
אחת התכונות החשובות ביותר להצלחה בתסריטאות, בקולנוע ובכלל בחיים, היא נחישות. אז אם כמה פידבקים שליליים לא שוברים אתכם זה גם סימן טוב.
אני ממליץ להמשיך ולהציג את הרעיון שלכם ולבחון אותו עם אנשים מסוגים שונים. מעבר לפידבקים השונים, גם בכל פעם שתספרו אותו תלמדו משהו חדש על איך לספר אותו. כמו קומיקאי שבונה את המופע שלו מהצגה להצגה כשבדיחות אקראיות שצומחות מול קהל אחד הופכות לגאגים קבועים בקהלים הבאים, כך יילך הסיפור שלכם וישתבח ככל שתספרו אותו יותר. מסיפור לסיפור, יעלו לכם רעיונות שאותם כדאי לכם לאסוף ולרשום מאחר וכל מחשבה, דימוי, הבנה על דמות מסוימת או שורת טקסט מצחיקה יוכלו לשרתכם בהמשך, אבל השלב האמיתי הבא הוא לכתוב את המבנה של התסריט.
אצלי הרעיונות באים כשאני יושב בשירותים. או בזמן סקס, כשאני מנסה לחשוב על משהו אחר כדי לא לגמור מוקדם מידי. אבל זה כי אני כול כך לא שמרני.
רענן יקירי, הבלוג הזה מיועד לתסריטאים ופחות לחברים של תסריטאים, אבל מאחר והפוסט הזה מדבר על כך האנשים שבוטחים בהם כשמספרים להם על רעיון, ומאחר ואתה היית ונשארת ראשון הקוראים שלי, אני חושב שהתגובה שלך היא דוגמא מצוינת לסוג הפידבקים שקיבלתי ממך עם השנים. אם כי היו גם פידבקים אחרים, מועילים יותר.
אל תהיה סנוב. גם אני כתבתי פעם תסריט. זה נכון שהוא נשאר במגרה (ספריה במחשב). אבל זה הופך אותי לתסריטאי. דרך אגב, הרעיון לתסריט הגיע מחלום (סדרה של סיוטים, סוף העולם, או לפחות מדינת ישראל).
פידבק לא חייב להיות חיובי. פידבק לא חייב להיות מועיל או לעניין. ואני מצטט אותך: "אם כמה פידבקים שליליים לא שוברים אתכם זה גם סימן טוב."
אז איך זה שלא נתת לי לקרוא את התסריט ההוא?
וכן, בהחלט זאת דוגמא לפידבקים מכל סוג.
אני חושב שדיברנו עליו.
אני תסריטאי מתחיל… יותר נכון אני כותב תסריטאים למגמה שלי.. ואצלי הרעיונות הכי טובים מגיעים כשאני במקלחת או בשירותים.. וזה בגלל ששם אני בלי פלאפון או מסך אחר שמסיח את דעתי.. 🙂
היי ערן,
רציתי לשאול אם אפשרי להתייעץ איתך בפגישה או בטלפון לגבי תסריט-
יש לי המון המון רעיונות , המוח מפוצץ בסצנות ,דמויות וקונפליקטים אבל אני לא מצליחה לבנות לעצמי סינופסיס מסודר ולהתמקד במסגרת סיפורית אחת….
אשמח לתגובתך,
מיטל האבודה…:)
היי ,
אני אורטל בת 18 , אני גם סוג של תסריטאית מתחילה , כל הרעיונות שלי באים מחלומות אני כותבת תסריט מתי שהחלום נקטע ומשאיר אותי במתח ואני כותבת את המשך בעצם ..
היי.. יש לי שאלה שתמיד מטרידה אותי כשאני רואה סדרה או סרט.
האם יכול להיות מצב שבו כתבו תסריט, התחילו לצלם ותוך כדי צילום החליטו לשנות את התסריט כי ראו שסצנה מסויימת לא נראת סוחפת כמו שהיא כתובה ?
האם קורה שמשנים תסריט אחרי התחלת צילומים?
מחכה לתשובה.. אחת שחולמת להיות תסריטאית..
לאנונימית,
כן, זה קורה בכל הפקה. בתכלס, סרט נעשה באמת בחדר העריכה. שם אתה מגלה שסצנות שכתבת ואפילו צילמת לא תמיד עובדות. אתה מקצר, מצליב ומשנה ולפעמים יוצר משהו חדש לגמרי
יש גם מקרים שבהם יוצאים לצלם מחדש. זה כמעט לא קורה בישראל אם כי יש תקציב קטן להשלמות. באמריקה או בארצות שבהם יש תקציבים יותר גדולים זה יותר מקובל
היי ערן
אתה יכול לכתוב פוסט על יצירת סרט מספר
שלום ערן ב. שמי מילנה והאמת רציתי להודות לך על כך שאתה נותן כלים טובים לכתיבת תסריט!!!