איך לכתוב סינופסיס בדגש על מבנה העלילה? חלק ד' והפעם מודל התהליכים ונקודות המפנה של ערן ב.י

בהמשך למה שכתבתי בפוסטים הקודמים (שלוש המערכות ומודל הביטים של סניידר) גם בפוסט הזה אעסוק בפיתוח וכתיבת המבנה העלילתי של התסריט, שהוא הלכה למעשה – הסינופסיס. 
 
אני שייך לאלו המתנגדים למבנה שלוש המערכות, ועל אף שמצאתי את המודל של סניידר יעיל במקרים רבים, הוא לא מתאים לכל המקרים. הוא בעיקר מתאים לסרט אקשן הוליוודי, וזה, כידוע, לא הז'אנר החזק ביותר בקולנוע הישראלי (למרות שכולי תקווה שיום אחד יהיה לו איזשהו ייצוג מקומי….). 
 
ולכן פיתחתי גם מודל משל עצמי, מודל שאני קורא לו "מודל התהליכים ונקודות המפנה".  ואני לא מתכוון למבנה של פתיחה-התחלה-אמצע-סוף-סיום כפי שכותב קובי ניב בספרו, אלא למבנה של חמישה מהלכים עלילתיים לתסריט. מערכה, ובשמה האנגלי ACT, הוא מושג שלקוח מהז'רגון הצבאי ומשמעותו היא מהלך אסטרטגי שיש לו הגדרת מטרה ברורה. ברגע שמשתנה המטרה בשדה הקרב, גם מוגדרת משימה אחרת, אופן פעולה אחר וכך מתחילה בעצם מערכה חדשה. 
 
בעיבוד לעולם התסריטאות, מערכה היא פרק זמן שבו הגיבור והעלילה מתקדמים לכיוון מסוים במטרה כללית מסוימת. לכן, לדעתי, המערכה השניה של פילדס, לא יכולה להיות מערכה, אם מגדירים לה מראש נקודת אמצע שבה הכל משתנה. עקב האכילס של התיאוריה של פילדס לדעתי זה המערכה השניה, כי פילדס לא טרח להסביר מה בדיוק קורה בה. אני טוען שמה שצריך לקרות בה הוא שניים וחצי מהלכים עלילתיים בעלי כיוון שונה זה מזה ומטרות מוגדרות ושונות אלו מאלו, ולכן לא מדובר במערכה אחת, אלא בשתיים וחצי. 
מאחר ומערכה הוא מונח מאד שגור ואני לא רוצה לבלבל אנשים כשאני כותב "מערכה שלישית" ובעצם מתכוון לחלק הראשון של המערכה השניה המסורתית, החלטתי להגדיר את ה"מערכות" שלי כמהלכים עלילתיים שבתחילתו ובסופו של כל מהלך עלילתי יש נקודת מפנה מוגדרת המובילה לתחילת המהלך הבא. 
 
והנה מודל חמשת מהלכי העלילה שלי:
מהלך א' – אקספוזיציה
כאן אני לא מחדש הרבה למודלים הקיימים, מאחר ויש קונצנזוס בנוגע לתפקידו של השלב הזה. מרכיביו החשובים ביותר הם:
  • גיבור – עוד לפני שמתחיל הסיפור אנחנו צריכים ל"הידלק" על הגיבור. סניידר כינה את השלב הזה "להציל את החתול" והתכוון לכך שאנחנו צריכים לאהוד את הגיבור שלנו ברגע שאנחנו רואים אותו עושה משהו הירואי (ועם זאת מוזר שהוא לא כלל את השלב הזה בגליון הביטים שלו). ואני אומר שזה לא צריך להיות משהו הירואי ואפילו לא משהו שיגרום לנו להתאהב בו, אלא משהו שיעורר את הסקרנות שלנו על מנת שנרצה להמשיך ולעקוב אחריו. בסצנה הפותחת של "בית הקלפים" שראיתי לאחרונה, אנחנו רואים את גיבור הסדרה, הסנטור בגילומו של קווין ספייסי, חונק למוות את כלב השכנים לאחר שהאחרון נפגע בצורה אנושה בתאונת פגע וברח. הסצנה לא גורמת לי להתאהב בסנטור מאחר והמעשה שהוא עושה הוא קיצוני, אבל היא מבהירה לי מיד שמדובר באדם לא שגרתי שיעשה מעשים קיצוניים. אני רוצה להישאר ולראות עוד. 
  • משהו צריך להיות חסר – סביב הגיבור צריך להיות עולם בעל חוקיות, קסם וייחוד אבל עם חוסר כלשהו. במקרה קיצוני של מסע גיבור, צל מלחמה ורוע מרחף מעל הממלכה השקטה, בעולם נרטיבי קצת יותר ריאלי, האב השולט במשפחה עומד למות, מקום העבודה נמצא בסכנה, הגיבור עובר לסביבת מגורים חדשה, הגיבור עזב את בת זוגו או ננטש על ידיה. בקיצור, משהו צריך להיות חסר בעולם הזה, אפילו אם הגיבור עדיין לא מודע לכך, כי אחרת אין תשתית למהלך הבא – השינוי הסוחף. 
מהלך ב' – היסחפות
תחילת המהלך השני הוא באירוע מחולל שכפי שכבר כתבתי בפוסטים הקודמים, הוא האירוע שאילולא התחולל, כל הסיפור לא היה קורה והגיבור היה נותר באותו מקום. האירוע המחולל הוא בדרך כלל חיצוני וגורם לשינוי העולם סביב הגיבור. מלחמה פורצת, אויב אכזר מופיע בשכונה, תינוק נמצא על פתח דלתו של הגיבור, אישה יפה מופיעה בחייו וכן הלאה. 
במהלך זה אנחנו גם חושפים את הנבל, אם מדובר באיש, או האיום, אם מדובר באירוע, שמאיימים על הגיבור.
תגובתו הראשונית של הגיבור היא לרוב הלם, כי הסתגלות למשהו חדש לוקחת זמן. זאת נקודה חשובה. כצופים, אנחנו מוכנים מיד לצאת לדרך עם אקשן, אבל על מנת שהגיבור יהיה אמין ואנושי, צריכה להיות לו התלבטות קטנה לפני שהוא יוצא לדרך. זה בדיוק מה שקורה במהלך הבא – יציאה לדרך והתמחות. 
מהלך ג' – יציאה לדרך והתמחות
המהלך הזה הוא לב הסרט. אם תתמצתו כל סרט למשפט אחד, תגלו שהמשפט הזה מתאר את מה שקורה במהלך ג'. זה הרגע שבו הגיבור לוקח את העניינים לידיים, הופך ממובל למוביל ומנסה להכתיב את גורלו. אם זה לוחם, אז הוא ייצא לפגוש את הדרקון שלו. אם זה בלש, אז הוא יקבל את החקירה ויתחיל לאסוף עובדות. אם זה סיפור אהבה, אז כאן הגיבורים יתחילו להיפגש ולהתאהב יותר ויותר. 
ואלו הדגשים למהלך הזה שהוא גם הגדול ביותר בתסריט. 
  • גיבור פעיל – חשוב שהגיבור יהיה פעיל ופעולותיו ומעשיו יכתיבו את המתרחש ולא להיפך. אם העלילה מונעת על ידי מעשים שנופלים על הגיבור כל הזמן היא לרוב נתפסת כפחות אפקטיבית (יש כמובן, יוצאי דופן, אבל ברוב המקרים זהו כלל נכון). 
  • דמויות משנה – זהו המהלך הנכון ביותר להוסיף דמויות משנה, שכמו פרשים בשח מט, חשובים יותר בתחילת התסריט מאשר בסופו. במהלך הזה, כשהעולם הולך ונפתח לפני הגיבור ולפנינו הצופים, זה המקום שבו אנחנו שמחים לפגוש דמויות חדשות שעוזרות לגיבור או מתבלות את דרכו. בסוף הסרט, לעומת זאת, כשאנחנו כבר יותר ממוקדים בגיבור ובמה שייקרה איתו, אנחנו פחות סבלניים לדמויות חדשות שנכנסות. אבל הדגש החשוב ביותר הוא שדמות משנית שצומחת במהלך ג' יכולה וצריכה לשחק תפקיד חשוב במהלך ה'. 
  • התקדמות ומכשולים – לאורך כל המהלך הזה מתקדם הגיבור והתמחותו בהתמודדות עם המטרה שלו הולכת וגוברת. יש גם תחושה חזקה שהכל הולך טוב והנה הוא מצליח עד שהאמת טופחת לו בפנים והוא נאלץ לגלות שזה לא יהיה כל כך קל. אם זה היה קל, לא היה טעם לספר את הסיפור. 
מהלך ד' – התפכחות כואבת
טרובי כינה את השלב הזה "נסיגה משמעותית לאחור" של הגיבור, ואני מסכים איתו בהגדרה. במהלך הזה הגיבור צריך להתפכח ובצורה כואבת ולהבין שהשגת מטרתו בין אם היא ניצחון על הרוע, הגעה ליעד, תפיסת הנבל או השגת אהובתו, לא הולכת להיות קלה וטבעית עבורו. או לחלופין הוא משיג את מטרתו בנקודה הזו ומגלה שזה בכלל לא מה שהוא רוצה ולמען האמת המצב רק הולך ומתדרדר.
בשביל להשיג את מטרתו האמיתית הגיבור צריך להשתנות באופן משמעותי. כל עוד הוא לא מבין את זה, מצבו בעולם רק ילך וידרדר והרע שנגדו, או הנסיבות שנגדו רק יתגברו. 
זה המהלך שבו גם מת חברו הטוב שהוא אחת מדמויות המשנה, או שבמקרה של סיפור אהבה, כאן אהובתו מתחילה לצאת עם גבר אחר או חוזרת לאקס שלה. המצב יילך וידרדר ויהיה אף גרוע ממה שהיה בהתחלה עד שהגיבור לא יגיע לתובנה המשמעותית שתוביל אותו אל השינוי. 
מהלך ה' – התגברות ונצחון

הגיבור חייב להגיע לתחתית כלשהי שמאלצת אותו לנסות שוב. יש אף אומרים שאין לו ברירה אלא לנסות שוב והוא מגבש תוכנית להשגת מטרתו. לפעמים התוכנית עובדת אבל יש לה טוויסט סמוי שנגלה כקלף נסתר בפני הצופים רק אחרי תגובת הנגד של הרע. לפעמים התוכנית פשוט לא עובדת ומופרעת על ידי מהלך הנגד של הנבל, אבל אז הגיבור מגיע לתובנה שאותה חיפש כל הסרט ובאילתור של הרגע עושה את המעשה הנכון המוביל לנצחונו. 
זהו גם רגע שאפשר להביא לעזרתו דמות משנה שאת סיפורה פתחנו במהלך ב'. 

התוספת האחרונה, שהיא הסיום שעליו כתב קובי ניב, הוא עוד רגע אחד להיות עם הגיבור אחרי שכל המסע נגמר. אם הלכנו איתו את כל הדרך, והתאהבנו בו בתהליך (כי גם אם הוא דמות לא מוסרית, גיבור טוב שהלכנו איתו כל הדרך, אנחנו מן הסתם נתאהב בו) אז נרצה לראות אותו עוד קצת גם כשהוא הגיע לחוף מבטחים, בשביל לשמוח איתו שהכל נגמר. 

בשנה האחרונה, במהלך וובינר שעסק בפיתוח סדרות על פי ההנחיות של נטפליקס, הציגו בפנינו מודל עלילתי נוסף של דן הרמון  שהוא בעצם פירוט יותר פרקטי של מודל מסע הגיבור (אני מפרט עליו בפוסט הזה). המודל של הרמון דומה למודל שלי מבחינת השלבים אבל הוא משורטט אחרת כי הוא נאמן לרוח מודל מסע הגיבור שבו הגיבור יוצא וחוזר אל העולם המוכר. חוזקו של המודל שלי מבחינת התרשים זה בהדגשה של הכיוון הרגשי של כל שלב שעולה או יורד. אבל מצרף פה גם את המודל של הרמון לשימושכם. 

דיסקליימר אחרון
"כל תוכנית היא בסיס לשינויים" היה כתוב פעם בבסיס שבו הוכשרתי וחשוב לי להגיד את זה גם על המודל שלי כמו גם על כל מודל כתיבה. מודל הוא לא תוכנית עבודה סדורה. הוא יותר הנחיה רעיונית גמישה שאיתה צריך לפתח את המהלך הנרטיבי של הסרט שלכם. 

הדברים החשובים ביותר שאני רוצה שתיקחו ככללים לעבודה הם אלו:

  • תתחילו עם הגיבור, ותגרמו מהר ככל האפשר להידלק עליו
  • האירוע המחולל, או מתי מתחיל הסיפור, חייב להיות ברור וסמוך להתחלה
  • תקפידו שלגיבור או לגיבורים יש קונפליקט ומסע שצריך להתגבר עליו
  • המסע צריך להיות עם כמה שלבים שכולל הסתבכויות, כשלונות והצלחות
  • תמנעו מיותר מדי שינויי כיוון עלילתיים. חזרתיות מוגזמת על הצלחה וכשלון יכולה לקרות במציאות לאדם, אבל נתפסת כלא אמינה וטרחנית כשצופים בה בסרט. 

רוצים לקפוץ ישר לטריטמנט? לחצו כאן
מחפשים דוגמא לסינופסיס? לחצו פה
מחפשים מימון לפיתוח התסריט שלכם? בדקו את האפשרויות הקיימות פה
לחזרה לתוכן העניינים לחצו כאן


  1. Eran B.Y 5 אפריל, 2014 at 20:28 הגב

    תודה רבה. פיתחתי את זה אחרי הרבה ניסיון בכמה תסריטים ומתוך השפעות של כמה מודלים לכתיבה שעליהם כתבתי בפוסטים הקודמים.

  2. אנונימי 13 דצמבר, 2015 at 16:02 הגב

    ומה אם אני כותב סינופסיס לסדרה (הרי לא אכתוב סינופסיס וגם טריטמנט/סטפאאוטליין לכל פרק, נכון)?

  3. עידו 4 ינואר, 2016 at 07:05 הגב

    תודה רבה על הפוסטים ובמיוחד זה,

    זה מאוד עוזר ומסדר את הרא.

    האם אתה יעול לכתוב פסט או שניים לכתיבה לסדרת טלוויזיה. כפי שהמפיק חיים שריר אמר, הקולנוע גווע בארץ ואפשר להתקיים רק מסדרות. מעבר לכך שאני מעוניין לכתוב סדרה…

  4. Eran B.Y 14 ינואר, 2016 at 14:37 הגב

    הי עידו, ראשית תודה על התגובה
    שנית, אני מכיר את חיים ומיצר על המשבר שלו, אבל זה לא בהכרח מקרין על כל התעשייה, ואם היית מדבר איתו היית בוודאי יודע שהמצב בטלוויזיה לא פשוט אף הוא. ומניסיוני, לתסריטאי מתחיל, יותר קל להתחיל בקולנוע ולא בטלוויזיה, אבל זה כבר חומר לפוסט אחר.

    לשאלתך, אוסיף פוסטים שיותר מיועדים לטלוויזיה בקרוב

    ערן

  5. עדי 29 פברואר, 2016 at 16:41 הגב

    שלום ערן,
    בנוגע למהלך ב' השינוי הסוחף, אתה אמרת שהרגע המחולל הוא האירוע שממנו פורחת העלילה.
    האם אפשר לכתוב את ה'שינוי הסוחף', באקספוזיציה?
    כלומר, לכתוב את ה"settings", וישר אחרי זה, לכתוב את השינוי הסוחף
    תודה

  6. סול 26 מרץ, 2016 at 17:54 הגב

    שלום ערן, החלטתי לכתוב תסריט בהשראת אירועים שעברתי בחיים, אני כרגע מגבש את הרעיון ומנסה לכתוב סינופסיס.
    רציתי רק להודות לך על הבלוג הנהדר, שבהחלט הקל עליי בתהליך שהוא כה מלחיץ (אין לי שום ניסיון קודם).
    תודה רבה!

  7. ארקל ברקו 31 מרץ, 2016 at 22:02 הגב

    אהלן ערן
    קודם כל אני רוצה לשבח אותך ולהגיד תודה לך על הבלוג שלך, אתה עושה עובדת קודש וזה עוזר לי הרבה ברגעים אלו, אז נעבור לשאלה – אני סטודנט לתקשורת חזותית והחלטתי לעשות סרט עלילתי קצר על נושא כלשהו, הערכה גסה לאורך הסרט יהיה בין 5-15 דקות, יש לי רעיון לתסריט סינופסיס קצרצר מאוד ועכשיו אני בתחילת הכתיבה של תסריט. השאלה שלי היא כזאת האם המודל שפיתחת עובד גם על סרט קצר בהתחשב בזמן הקצר של הסרט, איך ניתן להעביר את כל המהלכים הללו בזמן כל כך קצר?
    אשמח אם תייעץ לי.
    תודה רבה!

  8. אנונימי 3 אפריל, 2016 at 05:53 הגב

    הי ערן, תודה על כל הפוסטים המעולים. בנסיון לשלב בין השלבים של סניידר לשלך אשמח לדיוק בנוגע לחלוקה (פלוס-מינוס) לעמודים וכן למיקום של נקודת האמצע במודל שלך.
    כלומר מהו הנפח הרצוי בעיניך לכל אחד מהשלבים שציינת ביחס לכלל התסריט.
    תודה 🙂

  9. Eran B.Y 3 אפריל, 2016 at 06:19 הגב

    יש לי כאן פוסט בבלוג שמדבר על כתיבת תסריט קצר תחפש אותו ותקרא אותו. בגדול כתיבת תסריט קצר מוותרת על התהליכים ומתמקדת יותר בנקודות המפנה

  10. אנונימי 22 יולי, 2016 at 17:58 הגב

    שלום,

    מה עושים בסינופסיס, אם יש עוד לפני שמראים את הגיבור,
    לדוגמאה דמות שמשאירה מכתב חשוב לגיבור ומתה,
    ומאז לא רואים אותה יותר בסרט?

    תודה

  11. Unknown 15 ספטמבר, 2017 at 00:38 הגב

    היי. שאלה .
    במהלך (ה) בשורה האחרונה רשמת .
    "שנביא לעזרתו את דמות המשנה שאת הסיפור שלה פתחנו במהלך ב' "
    לפני כן בסוף מהלך ג' רשמת .
    דמויות משנה -"הדגש החשוב ביותר היא שדמות משנית שצומחת במהלך ג' יכולה וצריכה לשחק תפקיד חשוב במהלך (ה)"

    אז יכול להיות שהתכוות לרשום ג' ולא ב'

  12. יא יא 11 מאי, 2020 at 03:14 הגב

    היי
    קודם כל ברצוני להודות לך על הבלוג המדהים הזה שממש מחכים אותי.
    לשאלתי: יש לי רעיון לסדרה של כ12 פרקים ורציתי לדעת אם המודל הזה מתאים גם לסדרה? והאם יש מודל לכל פרק?
    תודה

  13. Eran B.Y 11 מאי, 2020 at 08:49 הגב

    הי יא יא
    תודה על המחמאה ושמח לעזור
    כתיבת סדרת טלוויזיה היא עניין מורכב יותר. עקרונית לעונה יש מהלך על שדומה לסרט אבל במקביל יש לכל פרק גם מבנה של סרט. באיזשהו מקום, סדרת טלוויזיה, בגלל הנפח שלה, היא בעצם כמה סרטים ששזורים אלו באלו. טרם כתבתי פוסט שמרחיב על זה, אני יותר עוסר בזה בקורס שלי כשאני מעביר אותו.
    יש לי פוסט על מסמך שנדרש להגשה לסדרת טלוויזיה שהוא עדיין רלוונטי למרות שנכתב לפני כמה שנים.
    http://byeranby.blogspot.com/2014/04/blog-post_21.html
    בהצלחה

רוצים להגיב?

× מוזמנים לדבר איתי