למה הגיבור צריך להקריב את עצמו בסוף?

יש כאלה שחושבים שלסיפור אין חוקים ואין כללים ויש שחושבים שכל הסיפורים מבוססים על מספר מבני-על. אני חסיד של האסכולה השניה ולכן מאמין בכתיבה על פי המודלים של מסע הגיבור, מבנה המערכות וגליון הביטים של סניידר (המפורטים כל אחד בפוסט נפרד).

אני רואה בסרטי דיסני את הסמן המובהק של אמנות הסיפור להמונים. אם תנתחו את רוב הסרטים של דיסני תראו שהם עובדים פיקס לפי מסע הגיבור ו15 הביטים של סניידר ועם זאת, אתם לא תרגישו שהם שבלונים או נוסחתיים. הם תמיד יפעמו חיים כי אנשים מאד מוכשרים כותבים אותם.

לפי דעתי סניידר קצת חיפף במערכה השלישית ובעצם הציע בה רק שלושה שלבים: שבירה למערכה שלישית (תחילת המערכה בעצם), הפינאלה הגדול, אימג' סיום. על כך הרחבתי שלדעתי הפינאלה הגדול מתחלק לשני שלבים והם:

• התוכנית הגדולה נתקלת בקשיים
• תובנת השינוי מובילה את הגיבור לנצח בדרך אחרת

ולאחר שצפיתי השבוע בסרט החדש של דיסני "ראיה והדרקון האחרון" נהייתי מודע יותר ויותר לבחירה ההוליוודית בתובנת שינוי מסוג ספציפי – על מנת לנצח, הגיבור צריך להקריב את עצמו, באופן מאד מעשי, על מנת לנצח.

מתקשים לכתוב או לשכתב את הסינופסיס או התסריט שלכם? מוזמנים לקבוע איתי פגישת ייעוץ

ולהלן הדוגמאות (כולן ספוילרים! אז אם לא ראיתם את הסרטים, נא עצרו, צפו בהם ותחזרו להמשיך לקרוא):

• בראלף ההורס, שהוא הראשון ששמתי לב למגמה, הוא בוחר להשליך את עצמו אל מותו על מנת להציל את פנלופי שהפכה להיות בעצם דמות-בת שלו. ההקרבה הזו מהדהדת בצורה הטובה ביותר את רגע ההשפלה שהוא עובר מדי סוף משחק כשמשליכים אותו מהבניין. הפעם הוא בוחר להפיל את עצמו ובנופלו, מצטט את טקסט ההשלמה מתוך קבוצת רעים אנונימים ברגע השיא של תובנת השינוי של הגיבור. לטעמי זהו רגע ההקרבה החזק והמדויק ביותר בכל הסרטים.
• בפרוזן – שהוא יצירה מכוננת מהרבה טעמים ועשה קריאה משבשת גאונית במבנה הנסיכה במצוקה-נסיך-מפלצת, בוחרת בסוף אנה להקריב את עצמה ולהציל את אחותה ובכך מביאה את הישועה על כולם. אמנם כאן ההקרבה היא כמעט בלתי נמנעת כי היא במילא עומדת למות, אבל עדיין, ההקרבה מביאה את השינוי.
• ב"קדימה" – סרט פחות מוכר אגב שיצא שניה לפני הקורונה, גיבור הסרט עובר מסע מפרך במטרה לפגוש את אביו רק בשביל לוותר בסוף על הזכות לפגוש את האב והוא מעביר אותה לאחיו הגדול, שגם הכיר את האב יותר, וגם בעצם היוה דמות אב לגיבור. בויתור הזה, מוצא הגיבור את דמות האב האמיתית שלו וגם מתבגר.
• "פלונטר" – מעשה הקרבה כפול של אהבה בסוף הסרט מנצח את הרעה ומביא את הישועה בצורה לא צפויה. אגב, גם פה יש כתיבה מעולה של הסוף הזה לדעתי כולל השיר מתחילת הסרט שמקבל כאן את משמעותו האמיתית.
• ובדוגמה האחרונה "ראיה והדרקון האחרון" – בלי ספוילרים אבל בסוף הסרט מתרחש מעשה הקרבה המוני, קיצוני ולמען האמת מלא אמונה חסרת ביסוס (אבל מאד מרגש אגב. כמובן שבכיתי), בשביל להביא את הישועה.

יש לנוהג הזה מקור נוצרי מובהק של הגשת הלחי השניה כמובן אבל לא רק, והמסר העובר בסרטים ובבחירת הגיבורים היא שעל מנת לפתור קונפליקט או להימנע ממנו, על הגיבור לוותר, ובמקרים מסוימים אף להקריב את חייו כדי להשיב את הסדר על כנו.

והתוצאה, כשהיא נעשית טוב, היא מאד מרגשת. למה?

“The greatest success is the one you risk the most to achieve”

ובתרגום חופשי – "ההצלחה הגדולה ביותר היא זאת שעל מנת להשיג אותה, אתה מסכן את הכל". וזאת הסיבה שהקרבת הגיבור היא כה אפקטיבית. הוא מסכן הכל. אבל בנוסף לזה המעשה שלו גם הופך למבחן אמונה, כי בזמן שהוא מקריב את עצמו, הוא כלל לא יודע אם הוא יחזור לחיים או שתוכניתו תצליח. לרגע אחד, הכל נראה אבוד וסופי. כשהישועה צומחת מתוך תחושת האין הזאת, ככה גם הקתרזיס שאנחנו הצופים חשים הוא מקסימלי.

לכן, בפרקטיקה, נסו להגיע למצב שבו הגיבור שלכם צריך לקחת סיכון גדול ואף להקריב את עצמו בשביל להשיג את מטרתו.

לקריאה על מה נחוץ בשביל גיבור טוב לחצו כאן

לקריאה על המודל שלי לכתיבת סינופסיס לחצו פה

מנסים לכתוב או לשכתב סינופסיס או תסריט וצריכים עזרה, מוזמנים לקבוע איתי ייעוץ פה