איך כותבים טריטמנט? השלב השני של כתיבת תסריט מלא

אחרי שסיימתם לכתוב את הסינופסיס לפי ההנחיות, והוא טוב בעיניכם, ואולי גם בעיני כמה מכרים או אנשי מקצוע, ואתם רוצים להתקדם הלאה לכתיבת התסריט, אני ממליץ לא לכתוב אותו ישר מהתקציר אלא לפתח את שלב הביניים שהוא הטריטמנט.

טריטמנט הוא המושג שתסריטאים מקצועיים מכירים ואלו שרק מתחילים או כתבו תסריט אחד לא בהכרח. הוא שלב הכרחי בעבודה מול משקיע, מפיק או מממן. כי הוא מאפשר פיקוח של הפיכת התסריט מתקציר לתסריט מלא ומקטין את הסיכוי שתקציר טוב ייצא פתאום תסריט גרוע.

מה זה טריטמנט?

הגרסה הרזה יותר של טריטמנט היא סטפאאוטליין (שעליו הרחבתי בפוסט הזה).

ההבדל המשמעותי ביותר בין סינופסיס לבין טריטמנט הוא: שהסינופסיס הוא פירוט המהלך העלילתי בתור סיפור, בעוד שהטריטמנט הוא תכנית העבודה העלילתית המפרקת את התסריט לאבני היסוד שלו – הסצנות.

סצנה היא אבן היסוד של התסריט וארחיב על כל מה שצריך להיות בה בפוסט הבא, אבל כרגע חשוב לדעת שברמה הטכנית, סצנה היא התרחשות עלילתית שקורית בלוקיישן אחד (ויכולה לכלול פלאשבקים או קריינות) או התרחשות הממוקדת בדמות אחת שעוברת במהירות בין כמה לוקיישנים. ברמה הדרמטית, סצנה היא התרחשות עלילתית שכוללת קונפליקט ומהווה בעצם סיפור קטן בתוך התסריט. ארחיב על כך בפוסט הבא.

הסינופסיס כולל סיפור שכפי שציינתי בעבר יש בו כ15 נקודות מפנה עלילתיות והוא באורך של עד 4-6 עמודים.
עכשיו, איך הופכים את הסינופסיס הקצר הזה לתסריט מלא? הופכים את הנקודות העלילתיות של התקציר לרצפים של סצנות.

ההבדל בין סצנת מפנה עלילתית לרצף התפתחותי של הסיפור

נגיד שהתחלתם וכתבתם בתקציר שהגיבור שלכם הוא נער צעיר בשכונת מצוקה שחוב כלכלי גדול מרחף מעל משפחתו. זאת נקודת פתיחה טובה אבל איך הצופה יידע את המידע הזה? הוא צריך לראות את זה בסצנות.

אם אתם רוצים להיות תסריטאים גרועים, אז תעבירו את כל המידע הזה בשיחה שינהל הגיבור עם החבר שלו בדרך מבית ספר ובה הם שניהם יגידו שהשכונה היא מעפנה, ושהבנק עומד לעקל להם את הבית. בכלל, אם אתם ממש רוצים להיות תסריטאים גרועים, אז תעבירו את כל המידע בדיאלוג שהדמויות אומרות אחת לשניה, אבל אם אתם רוצים להיות תסריטאים טובים, אז החוק אומר "תראה, אל תספר" (show, don't tell).

ולכן על מנת להעביר את האינפורמציה על הגיבור שלי בתחילת הסרט, אני אצטרך סצנה אחת בשביל להדגים את הגיבור ואופיו. סצנה אחרת בשביל להראות את השכונה, וסצנה נוספת בשביל להראות המצוקה המשפחתית שלו, מי בכלל המשפחה שלו, וכיצד המצוקה הכלכלית משפיעה עליהם.
במהלך שלוש הסצנות האלו אני גם אצטרך להעביר בצורה קולנועית (צורה קולנועית = להראות, ולא לספר, ולגרום לצופים שלכם להבין את המידע בצורה חכמה) מי הוא הגיבור שלי, למה הוא מרתק ומדוע כדאי לכם להישאר ולראות את הסיפור שלו. על איך בונים את הגיבור ואת שאר הדמויות ארחיב בפוסט אחר.

כך יצא שפסקה אחת של התקציר שדיברה על האקספוזציה של הסיפור הפכה לרצף של 3-4 סצנות שבהן הראיתי מי הגיבור, מה העולם שבו הוא פועל, ומה המצוקה שממנה הוא סובל.
ואז תבוא סצנה שבה יתרחש האירוע המחולל.

ככלל: נקודות מפנה מרכזיות בתסריט בדרך כלל קורות בסצנה אחת. זה התהליכים שקורים בין נקודת מפנה אחת לשניה שלוקחים רצף של סצנות, והרצפים האלו הם תמיד יותר אינטואיטיביים מאשר מפורמטים. 

אם אהובתו של הגיבור נלקחה ממנו, כמה סצנות ייקח לו עד שהוא ייצא להחזיר אותה? זה תלוי במי הגיבור, מה הסיטואציה, מה הקושי שאיתו הוא מתמודד ועוד פרמטרים רבים, אבל בכל מקרה, בין החטיפה של האהובה לבין היציאה למסע, צריכות לבוא סצנות שיסבירו לי מה עובר על הגיבור ואיך הוא החליט לצאת לדרך.
מניסיון, עדיף לכתוב את התהליך כפי שאתם מרגישים ורואים אותו בראש ואז לשכתב ולקצר אותו, כי כמעט תמיד מה שתכתבו יהיה ארוך ומפורט יותר ממה שצריך.

אז איך לכתוב טריטמנט בפועל?

לאחר הסבר זה של ההבדל בין תהליכים לנקודות מפנה, אני מציע את המודל הבא להפיכת התקציר לטריטמנט:

1. קודם כל תכתבו את הסצנות המרכזיות המופיעות בתקציר. אקספוזיציה, אירוע מחולל, נקודת מפנה של תגובת הגיבור ויציאה למסע, משבר והתפכחות וכן הלאה. לרוב, הגרעינים של הסצנות האלו במילא כבר יופיעו בתקציר שלכם. הערכתי היא שמספר נקודות המפנה העלילתיות שתוציאו מהתקציר יהיו בין 10 ל15.
2. עכשיו תתחילו לפרט את הסצנות של התהליך המוביל מסצנת מפנה אחת לשניה כשאתם מקפידים באופן כללי שיהיו לכם בערך 40 סצנות בטריטמנט, ושחציין נמצאות לפני נקודת המשבר המרכזית של הגיבור וחציין אחריו. אם יש לכם המון סצנות בהתחלה זה אומר שלוקח לסרט שלכם יותר מדי זמן להניע וזה לא טוב. אם יהיו לכם יותר מדי סצנות אחרי נקודת המשבר המרכזית זה פחות בעיה. כי רוב התסריטאים נוטים לעשות אקספוזיציה ארוכה ולהגיע מאוחר מדי לאקשן. אם עשיתם אקספוזיציה קצרה מדי זאת טעות שקל לתקן אותה יחסית.

בסוף התהליך, אמור להיות לכם טריטמנט, או סטפאאוטליין של ארבעים סצנות-על שמהוות את הבסיס שאיתו אתם יכולים להתחיל לכתוב את התסריט המלא.

כמה סצנות צריכות להיות בטריטמנט?
בשיטה ההוליוודית, כותבים את הסצנות על כרטיסיות (אגב, זאת תרומתו המרכזית של פילדס למתודת הכתיבה, לטעמי) ונועצים אותם על לוח שעם. לפי פילדס, 10 סצנות למערכה הראשונה, 10 לחצי הראשון של המערכה השניה, 10 לחצי השני של המערכה השניה ו10 למערכה השלישית.

מניסיוני, שיטת הכרטיסיות היא במיוחד יעילה ואפילו קריטית כשאתם מספרים מספר עלילות בסרט אחד מאחר וכרטיסיות שנעוצות על לוח שעם אפשר להזיז ביתר קלות ולסדר אותן מחדש. במקרה של מספר עלילות הרי חלק מהקטע זה מתי עוברים מסיפור לסיפור.
אני אישית חובב טכנולוגיה ומשתמש בתוכנה בשם  TRELLO (לא רק לזה, כמובן, אבל גם לסידור סצנות בסרט). ישנן גם תוכנות או אפליקציות אחרות וחפשו פשוט תוכנה לטריטמנט של תסריט.

אני מניח שיהיו כאלה שישאלו עכשיו – 40 סצנות? זה כל מה יש בתסריט?
כמובן שלא.
בתסריט יש כ100 סצנות לרוב והסיבה שכתבתי סצנות-על ולא סצנות, היא שמבנה הארבעים סצנות האלה הוא לא אחד לאחד. יכול להיות שכתבתם בטריטמנט שהגיבור שלכם הולך לבקש עזרה מהאיש שפגע במשפחה שלו. זה תיאור נכון לסצנה, אבל הלכה למעשה בתסריט, יכול להיות שהוא יורכב משלוש סצנות שונות שבה נראה את הגיבור יושב בחדר ההמתנה במשך כמה שעות לפני שהוא נכנס, נמצא בפגישה עצמה שבה האיש מבקש ממנו לעשות משהו משפיל בשביל לקבל תמיכה, ובסוף הגיבור יורד לחניון ומגלה ששמו לו מדבקה מעצבנת על החלון בגלל שהוא חנה במקום הלא נכון.
אז סצנת-העל מתארת את הגיבור שמוותר על הכבוד שלו והולך לפגוש את האויב של משפחתו ומספיק לתאר את זה בשורה אחת בסטפאאוטליין ובהרחבה קלה בטריטמנט המסורתי. אבל בתסריט הוא יפורק לעוד סצנות קטנות יותר.

חשיבותו הגדולה ביותר של הטריטמנט היא שהוא חוסך בזבוז זמן בכתיבת התסריט המלא על סצנות מיותרות. בטריטמנט אתם מגלים מתי אתם צריכים לזרז ומתי יש לכם יותר זמן לתהליך. הטריטמנט הוא גם השלב שלרוב עושים את הכי הרבה טעויות, ורבים הפרוייקטים שנתקעים בשלב הזה.

מתוך כל השלבים, השלב של כתיבת הטריטמנט היא הכי פחות מוגדרת. יש סגנונות רבים של עבודה וטכניקה איך להגיע מסינופסיס לתסריט מלא. מצרף פה סרט מעניין מאד ומלא דיעות וסגנונות איך כותבים שונים עושים את הטריטמנט שלהם שבסרט הזה חילקו את הכותבים לשני סוגים: גננים או ארכיטקטים (אני לגמרי ארכיטקט, אגב)

לטריטמנט לדוגמא – לחצו כאן

מרגישים מוכנים לכתוב סצנה? הנה מה שחשוב לדעת
האם יש לכם גיבור נכון? בדקו את המרכיבים הנחוצים
האם הגיבור שלכם מוקף בדמויות הנכונות? הנה דרך טובה לבדוק זאת