איך לכתוב סינופסיס בדגש על מבנה העלילה? חלק ד' והפעם מודל התהליכים ונקודות המפנה של ערן ב.י
- גיבור – עוד לפני שמתחיל הסיפור אנחנו צריכים ל"הידלק" על הגיבור. סניידר כינה את השלב הזה "להציל את החתול" והתכוון לכך שאנחנו צריכים לאהוד את הגיבור שלנו ברגע שאנחנו רואים אותו עושה משהו הירואי (ועם זאת מוזר שהוא לא כלל את השלב הזה בגליון הביטים שלו). ואני אומר שזה לא צריך להיות משהו הירואי ואפילו לא משהו שיגרום לנו להתאהב בו, אלא משהו שיעורר את הסקרנות שלנו על מנת שנרצה להמשיך ולעקוב אחריו. בסצנה הפותחת של "בית הקלפים" שראיתי לאחרונה, אנחנו רואים את גיבור הסדרה, הסנטור בגילומו של קווין ספייסי, חונק למוות את כלב השכנים לאחר שהאחרון נפגע בצורה אנושה בתאונת פגע וברח. הסצנה לא גורמת לי להתאהב בסנטור מאחר והמעשה שהוא עושה הוא קיצוני, אבל היא מבהירה לי מיד שמדובר באדם לא שגרתי שיעשה מעשים קיצוניים. אני רוצה להישאר ולראות עוד.
- משהו צריך להיות חסר – סביב הגיבור צריך להיות עולם בעל חוקיות, קסם וייחוד אבל עם חוסר כלשהו. במקרה קיצוני של מסע גיבור, צל מלחמה ורוע מרחף מעל הממלכה השקטה, בעולם נרטיבי קצת יותר ריאלי, האב השולט במשפחה עומד למות, מקום העבודה נמצא בסכנה, הגיבור עובר לסביבת מגורים חדשה, הגיבור עזב את בת זוגו או ננטש על ידיה. בקיצור, משהו צריך להיות חסר בעולם הזה, אפילו אם הגיבור עדיין לא מודע לכך, כי אחרת אין תשתית למהלך הבא – השינוי הסוחף.
- גיבור פעיל – חשוב שהגיבור יהיה פעיל ופעולותיו ומעשיו יכתיבו את המתרחש ולא להיפך. אם העלילה מונעת על ידי מעשים שנופלים על הגיבור כל הזמן היא לרוב נתפסת כפחות אפקטיבית (יש כמובן, יוצאי דופן, אבל ברוב המקרים זהו כלל נכון).
- דמויות משנה – זהו המהלך הנכון ביותר להוסיף דמויות משנה, שכמו פרשים בשח מט, חשובים יותר בתחילת התסריט מאשר בסופו. במהלך הזה, כשהעולם הולך ונפתח לפני הגיבור ולפנינו הצופים, זה המקום שבו אנחנו שמחים לפגוש דמויות חדשות שעוזרות לגיבור או מתבלות את דרכו. בסוף הסרט, לעומת זאת, כשאנחנו כבר יותר ממוקדים בגיבור ובמה שייקרה איתו, אנחנו פחות סבלניים לדמויות חדשות שנכנסות. אבל הדגש החשוב ביותר הוא שדמות משנית שצומחת במהלך ג' יכולה וצריכה לשחק תפקיד חשוב במהלך ה'.
- התקדמות ומכשולים – לאורך כל המהלך הזה מתקדם הגיבור והתמחותו בהתמודדות עם המטרה שלו הולכת וגוברת. יש גם תחושה חזקה שהכל הולך טוב והנה הוא מצליח עד שהאמת טופחת לו בפנים והוא נאלץ לגלות שזה לא יהיה כל כך קל. אם זה היה קל, לא היה טעם לספר את הסיפור.
טרובי כינה את השלב הזה "נסיגה משמעותית לאחור" של הגיבור, ואני מסכים איתו בהגדרה. במהלך הזה הגיבור צריך להתפכח ובצורה כואבת ולהבין שהשגת מטרתו בין אם היא ניצחון על הרוע, הגעה ליעד, תפיסת הנבל או השגת אהובתו, לא הולכת להיות קלה וטבעית עבורו. או לחלופין הוא משיג את מטרתו בנקודה הזו ומגלה שזה בכלל לא מה שהוא רוצה ולמען האמת המצב רק הולך ומתדרדר.
זה המהלך שבו גם מת חברו הטוב שהוא אחת מדמויות המשנה, או שבמקרה של סיפור אהבה, כאן אהובתו מתחילה לצאת עם גבר אחר או חוזרת לאקס שלה. המצב יילך וידרדר ויהיה אף גרוע ממה שהיה בהתחלה עד שהגיבור לא יגיע לתובנה המשמעותית שתוביל אותו אל השינוי.
הגיבור חייב להגיע לתחתית כלשהי שמאלצת אותו לנסות שוב. יש אף אומרים שאין לו ברירה אלא לנסות שוב והוא מגבש תוכנית להשגת מטרתו. לפעמים התוכנית עובדת אבל יש לה טוויסט סמוי שנגלה כקלף נסתר בפני הצופים רק אחרי תגובת הנגד של הרע. לפעמים התוכנית פשוט לא עובדת ומופרעת על ידי מהלך הנגד של הנבל, אבל אז הגיבור מגיע לתובנה שאותה חיפש כל הסרט ובאילתור של הרגע עושה את המעשה הנכון המוביל לנצחונו.
זהו גם רגע שאפשר להביא לעזרתו דמות משנה שאת סיפורה פתחנו במהלך ב'.
התוספת האחרונה, שהיא הסיום שעליו כתב קובי ניב, הוא עוד רגע אחד להיות עם הגיבור אחרי שכל המסע נגמר. אם הלכנו איתו את כל הדרך, והתאהבנו בו בתהליך (כי גם אם הוא דמות לא מוסרית, גיבור טוב שהלכנו איתו כל הדרך, אנחנו מן הסתם נתאהב בו) אז נרצה לראות אותו עוד קצת גם כשהוא הגיע לחוף מבטחים, בשביל לשמוח איתו שהכל נגמר.
בשנה האחרונה, במהלך וובינר שעסק בפיתוח סדרות על פי ההנחיות של נטפליקס, הציגו בפנינו מודל עלילתי נוסף של דן הרמון שהוא בעצם פירוט יותר פרקטי של מודל מסע הגיבור (אני מפרט עליו בפוסט הזה). המודל של הרמון דומה למודל שלי מבחינת השלבים אבל הוא משורטט אחרת כי הוא נאמן לרוח מודל מסע הגיבור שבו הגיבור יוצא וחוזר אל העולם המוכר. חוזקו של המודל שלי מבחינת התרשים זה בהדגשה של הכיוון הרגשי של כל שלב שעולה או יורד. אבל מצרף פה גם את המודל של הרמון לשימושכם.
דיסקליימר אחרון
"כל תוכנית היא בסיס לשינויים" היה כתוב פעם בבסיס שבו הוכשרתי וחשוב לי להגיד את זה גם על המודל שלי כמו גם על כל מודל כתיבה. מודל הוא לא תוכנית עבודה סדורה. הוא יותר הנחיה רעיונית גמישה שאיתה צריך לפתח את המהלך הנרטיבי של הסרט שלכם.
הדברים החשובים ביותר שאני רוצה שתיקחו ככללים לעבודה הם אלו:
- תתחילו עם הגיבור, ותגרמו מהר ככל האפשר להידלק עליו
- האירוע המחולל, או מתי מתחיל הסיפור, חייב להיות ברור וסמוך להתחלה
- תקפידו שלגיבור או לגיבורים יש קונפליקט ומסע שצריך להתגבר עליו
- המסע צריך להיות עם כמה שלבים שכולל הסתבכויות, כשלונות והצלחות
- תמנעו מיותר מדי שינויי כיוון עלילתיים. חזרתיות מוגזמת על הצלחה וכשלון יכולה לקרות במציאות לאדם, אבל נתפסת כלא אמינה וטרחנית כשצופים בה בסרט.
רוצים לקפוץ ישר לטריטמנט? לחצו כאן
מחפשים דוגמא לסינופסיס? לחצו פה
מחפשים מימון לפיתוח התסריט שלכם? בדקו את האפשרויות הקיימות פה
לחזרה לתוכן העניינים לחצו כאן
פוסט מאלף. המבנה לתסריט שהצעת נשמע פרקטי והגיוני לגמרי
תודה רבה. פיתחתי את זה אחרי הרבה ניסיון בכמה תסריטים ומתוך השפעות של כמה מודלים לכתיבה שעליהם כתבתי בפוסטים הקודמים.
ומה אם אני כותב סינופסיס לסדרה (הרי לא אכתוב סינופסיס וגם טריטמנט/סטפאאוטליין לכל פרק, נכון)?
תודה רבה על הפוסטים ובמיוחד זה,
זה מאוד עוזר ומסדר את הרא.
האם אתה יעול לכתוב פסט או שניים לכתיבה לסדרת טלוויזיה. כפי שהמפיק חיים שריר אמר, הקולנוע גווע בארץ ואפשר להתקיים רק מסדרות. מעבר לכך שאני מעוניין לכתוב סדרה…
הי עידו, ראשית תודה על התגובה
שנית, אני מכיר את חיים ומיצר על המשבר שלו, אבל זה לא בהכרח מקרין על כל התעשייה, ואם היית מדבר איתו היית בוודאי יודע שהמצב בטלוויזיה לא פשוט אף הוא. ומניסיוני, לתסריטאי מתחיל, יותר קל להתחיל בקולנוע ולא בטלוויזיה, אבל זה כבר חומר לפוסט אחר.
לשאלתך, אוסיף פוסטים שיותר מיועדים לטלוויזיה בקרוב
ערן
שלום ערן,
בנוגע למהלך ב' השינוי הסוחף, אתה אמרת שהרגע המחולל הוא האירוע שממנו פורחת העלילה.
האם אפשר לכתוב את ה'שינוי הסוחף', באקספוזיציה?
כלומר, לכתוב את ה"settings", וישר אחרי זה, לכתוב את השינוי הסוחף
תודה
לא הבנתי את השאלה.
אם השינוי הסטחף מתחולל בגלל אירוע )מחולל( אז ברור שכן
לא הבנתי את השאלה.
אם השינוי הסטחף מתחולל בגלל אירוע )מחולל( אז ברור שכן
שלום ערן, החלטתי לכתוב תסריט בהשראת אירועים שעברתי בחיים, אני כרגע מגבש את הרעיון ומנסה לכתוב סינופסיס.
רציתי רק להודות לך על הבלוג הנהדר, שבהחלט הקל עליי בתהליך שהוא כה מלחיץ (אין לי שום ניסיון קודם).
תודה רבה!
אהלן ערן
קודם כל אני רוצה לשבח אותך ולהגיד תודה לך על הבלוג שלך, אתה עושה עובדת קודש וזה עוזר לי הרבה ברגעים אלו, אז נעבור לשאלה – אני סטודנט לתקשורת חזותית והחלטתי לעשות סרט עלילתי קצר על נושא כלשהו, הערכה גסה לאורך הסרט יהיה בין 5-15 דקות, יש לי רעיון לתסריט סינופסיס קצרצר מאוד ועכשיו אני בתחילת הכתיבה של תסריט. השאלה שלי היא כזאת האם המודל שפיתחת עובד גם על סרט קצר בהתחשב בזמן הקצר של הסרט, איך ניתן להעביר את כל המהלכים הללו בזמן כל כך קצר?
אשמח אם תייעץ לי.
תודה רבה!
הי ערן, תודה על כל הפוסטים המעולים. בנסיון לשלב בין השלבים של סניידר לשלך אשמח לדיוק בנוגע לחלוקה (פלוס-מינוס) לעמודים וכן למיקום של נקודת האמצע במודל שלך.
כלומר מהו הנפח הרצוי בעיניך לכל אחד מהשלבים שציינת ביחס לכלל התסריט.
תודה 🙂
יש לי כאן פוסט בבלוג שמדבר על כתיבת תסריט קצר תחפש אותו ותקרא אותו. בגדול כתיבת תסריט קצר מוותרת על התהליכים ומתמקדת יותר בנקודות המפנה
שלום,
מה עושים בסינופסיס, אם יש עוד לפני שמראים את הגיבור,
לדוגמאה דמות שמשאירה מכתב חשוב לגיבור ומתה,
ומאז לא רואים אותה יותר בסרט?
תודה
היי. שאלה .
במהלך (ה) בשורה האחרונה רשמת .
"שנביא לעזרתו את דמות המשנה שאת הסיפור שלה פתחנו במהלך ב' "
לפני כן בסוף מהלך ג' רשמת .
דמויות משנה -"הדגש החשוב ביותר היא שדמות משנית שצומחת במהלך ג' יכולה וצריכה לשחק תפקיד חשוב במהלך (ה)"
אז יכול להיות שהתכוות לרשום ג' ולא ב'
היי
קודם כל ברצוני להודות לך על הבלוג המדהים הזה שממש מחכים אותי.
לשאלתי: יש לי רעיון לסדרה של כ12 פרקים ורציתי לדעת אם המודל הזה מתאים גם לסדרה? והאם יש מודל לכל פרק?
תודה
הי יא יא
תודה על המחמאה ושמח לעזור
כתיבת סדרת טלוויזיה היא עניין מורכב יותר. עקרונית לעונה יש מהלך על שדומה לסרט אבל במקביל יש לכל פרק גם מבנה של סרט. באיזשהו מקום, סדרת טלוויזיה, בגלל הנפח שלה, היא בעצם כמה סרטים ששזורים אלו באלו. טרם כתבתי פוסט שמרחיב על זה, אני יותר עוסר בזה בקורס שלי כשאני מעביר אותו.
יש לי פוסט על מסמך שנדרש להגשה לסדרת טלוויזיה שהוא עדיין רלוונטי למרות שנכתב לפני כמה שנים.
http://byeranby.blogspot.com/2014/04/blog-post_21.html
בהצלחה